מאמרים
הבטחת איכות מי השתיה
מדוע זה חשוב?
הבטחת איכות מי השתייה הוא נושא מרכזי וחשוב בעולם כולו.
הוועדה לזכויות האדם של האו"ם הכירה בכך שלכל אדם זכות יסוד לקבלת מי שתייה בנגישות ובאיכות טובה.
מים המשמשים לשתייה, חייבים להיות באיכות ראויה, נגישים ובעלי טעם ומראה אסתטיים.
מי שתיה נצרכים על ידי כל תושבי המדינה – בין אם במזון, במשקאות או במים מהברז.
כלומר כל אחד נחשף למים בדרך שונה ובכל מקרה המים נגישים לכולם לכן חלילה במידה ואיכותם תורע, הנ"ל עשוי להשפיע על כמות תושבים רבה מאוד.
מצב זה הינו מחויב ובר מניעה !
אספקת המים לשתייה הינו תהליך שרשרת התלוי במספר גורמים בהם איכויות המים במקור המים, מתקני הטיפול במים, מערכות ההולכה והאגירה, הניטור והבקרה ועד לצרכנים עצמם.
ספקי המים אחראים להבטיח את איכות מי השתייה שהם מספקים באופן שוטף, כולל דיגומם וניטורם. מטרת הבקרה והניטור להבטיח אספקת מים ראויים לשתייה בכל עת ומניעת מחלות. במקרה וחלילה מתגלה זיהום חלה חובה על ספק המים לטפל בו באופן מידי תוך שהוא מחויב לפעול בהתאם להנחיות רשות הבריאות.
תשומת הלב והבקרה מתייחסת, בין היתר לגורמים הבאים:
-
הנחת קווי מים לשתייה וקווי מים שאינם לשתייה
-
בריכות מי השתייה – מבנה, איטום, מיגון
-
מיגון מערכת המים מפני זרימת מים חוזרת
-
שטיפה וחיטוי של צנרת ובריכות מי שתייה
-
דיגום ובקרה שמאפשר מעקב אחר מגמות, שינויים ואיתור בעיות ככל הניתן בזמן אמת.
בשל מכלול הדרישות ומורכבות המערכת,
חלה חובה על הכשרת העובדים העוסקים במי שתייה ומתוך המחויבות לשקיפות לציבור, חלה חובה לשתף את הציבור בפעולות השוטפות כולל דיווח על איכויות המים.
דיגום המים
איכות מי שתיה מנוטרת באופן קבוע באמצעות דוגמים שעמדו בהצלחה במבחני הכשרה של משרד הבריאות ובמעבדות שקיבלו הכרת משרד הבריאות לביצוע בדיקות מים.
מדדים אלה הינם מדדים מיקרוביאליים וכימיים שתפקידם לבחון את איכות המים המסופקים לשתייה.
תדירות הדיגום נקבעת בהתאם לגודל האוכלוסייה המשורתת ויכולה להיות תדירות יומית ועד תדירות של אחת ל- 28 יום ביישובים קטנים.
בשל כך, על הדגימה לייצג באופן הטוב והנכון ביותר את איכויות המים במערכת הציבורית המסופקים לצרכנים השונים.
תקנות מי השתייה 2013 קבעו כי תכנית דיגום מי השתייה תקבע על-ידי ספק המים ותקבל את אישור משרד הבריאות. הכנת תוכנית הדיגום צריכה להתייחס למגוון פרמטרים תברואיים ובהם גודל האוכלוסייה, מבנה מערכת אספקת המים, בריכות אגירה למי שתייה, צפיפות אוכלוסייה, אזורי לחץ ואזורי אספקת מים, אוכלוסייה רגישה ועוד.
משרד הבריאות הגדיר שתי הסמכות לדיגום מי שתייה:
דוגם מי שתייה רמה א’ - דוגם שהוכשר לביצוע דיגום מים לבדיקה מיקרוביאלית ומיקרוביאלית מלאה, ליגיונלה, מתכות רשת, פלואוריד ובדיקות שדה.
דוגם מי שתייה רמה ב’ - דוגם שהוכשר לביצוע דיגום מים לבדיקה כימית (תוספת ראשונה, שנייה, שישית) ובדיקת תוצרי לוואי של חיטוי (תוספת חמישית).
הבטחת אספקת מי שתייה ומניעת זרימת מים חוזרת
איכות המים נבדקת במקורות המים וברשת האספקה.
יחד עם זאת, במערכת אספקת המים קיימים מספר נקודות תורפה העלולים במצבים מסויימים לגרום לזרימה הפוכה של המים, קרי זרימת
מים מכיוון הצרכן את המערכת הציבורית. משרד הבריאות פרסם תקנות והנחיות בנושא לבעלי העסקים ולספקי המים ומחייב לפעול בכל דרך
אפשרית למיגון נקודות התורפה כדי למנוע זרימת מים חוזרת.
החקיקה בתחום זה היא תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרים חוזרת) תשנ"ב 1992.
בנוסף פורסמו הנחיות המהנדס שמחדדות חובות מיגון המים בעסקים שונים בהם תחנות דלק, מקוואות ובריכות שחייה, מרכולים,
מערכות כיבוי אש ועוד.
היכן הסכנה?
בחקלאות ובגינון ציבורי ופרטי:
-
שימוש במערכת המים להחדרת חומרי דשן והדברה
-
מערכות שאינן מי שתיה (כיבוי אש, מערכות הסקה ומיזוג וכד').
-
מים "עומדים" – מים שאין בהם שימוש, איכותם משתנה והם עשויים להפוך למים שאינם ראויים לשתייה.
-
שימושים בתעשייה ובמסחר במים לא לצרכי שתייה כגון משאבות וונטורי, צינורות גמישים טבולים באמבטיות ואחרים למניעת הסכנה נדרשת התקנת אביזר מונע זרימה חוזרת בראש מערכת המים.
בנוסף לנ"ל, לעיתים נמצא כי מבוצעים חיבורי כילאיים – חיבור פיסי בין מערכת מי שתייה ומערכת שאינה לשתייה כמו קולחין/שטפונות, זהו חיבור אסור!!!!